אטלס מגרמניה הנאצית במדינת היהודים - האוסף שלי, חלק ב'

לכמה פריטים באוסף הספרים, האטלסים והמפות הישנות שלי יש משמעות היסטורית ואני שמח שהם באמתחתי. קשה עד בלתי אפשרי להשיגם. אחד מהם הוא Hansa Weltatlas, אטלס שיצא בגרמניה הנאצית כנראה באוקטובר- נובמבר 1943 בהוצאת Hermann Pfahl Verlag בעיר לייפציג. יחסית לספר בן 77 הוא במצב טוב והדבר היחיד שמעיד על "הזדקנותו" הוא הדפים שקיבלו גוון חום - צהבהב.    

הכריכה

רכשתי אותו לפני כמה שבועות כדי ללמוד על הדרך בה הנאצים ראו את העולם, איך הם ציירו את המפות ותיארו את המקומות ברחבי הגלובוס. אני חייב לציין שזה בהחלט מרתק כי אני מאמין בעיון ללא תיווך. על כן, תמיד אעדיף לקרוא את הדברים כפי שפורסמו במקור. כלל ברזל אחד בכל זאת מנחה אותי לגבי מקורות מגרמניה ההיטלראית - לעולם לא ארכוש ספר או מסמך שמופיעה עליו סימבוליקה נאצית כלשהי. אני מוודא זאת בכל רכישה ולא אסכים לקבל פריט כזה גם בחינם.    

מפת הרייך השלישי

אני מניח שמי שהוציא אותו לאור לא ציפה שהאטלס הזה יגיע ביום מן הימים למדינת ישראל, הבית הלאומי של העם היהודי שאודים מוצלים מאש השואה היו בין מקימיו. מופיעה בו מפה של המזרח התיכון ואף של א"י המנדטורית בה מוסברת תוכנית פיל שפרסמו הבריטים ב-1937. כידוע, הייתה זו התוכנית המדינית האחרונה לגבי פלשתינה לפני מלחמת העולם. אך האנטישמיות נראית היטב בין השורות. 

בערך שנכתב על פלשתינה, אחרי נתונים מספריים וסטטיסטיים, צוינו הדברים הבאים (התרגום באדיבות לאה רודיטי): "בעקבות הצהרת בלפור מ-1917 הוענקה פלשתינה לרשות היהודים, וכך הפכה התלות של המשטר הפלוטוקרטי באנגליה (משטר שבו השלטון בידי העשירים) ביהדות העולמית, נראית לעין. ההגירה היהודית (לפלשתינה) קודמה, להבדיל מזו של הערבים, לפי תוכנית החלוקה של ועדת פיל. ההתקוממות של הערבים דוכאה על ידי הבריטים בעזרת כלי נשק וטרור בלתי אנושי ואכזרי". במפת ועדת פיל נכתב כי "האזורים הפוריים ניתנו ליהודים והאזורים הלא פוריים - לערבים". האירוניה נשרפה והגיעה  לשמיים, לגובה העשן שיצא מארובות הקרמטוריום. 

"האזורים הפוריים ליהודים; האזורים הלא פוריים - לערבים"

הערך שהוקדש לפלשתינה

נחזור בזמן לתקופה בה האטלס יצא. יכתב לזכות המו"ל שמפת העולם יחסית מעודכנת לתמונת המצב של ספטמבר 1943. באותה תקופה ידה של גרמניה כבר לא על העליונה במלחמה. היא ספגה תבוסות קשות בחזית המזרחית. תחילה בסטלינגרד בפברואר 1943 כאשר כותרה ונשבתה הארמיה השישית של של הפלדמרשל פרידריך פאולוס, לאחר מכן ההפסד בקרב על בליטת קורסק ביולי, בו הצבא האדום נערך היטב ובלם את ניסיונות ההבקעה של הוורמאכט מזרחה. 

היסטוריונים רבים טוענים שדווקא בקורסק התהפכה המגמה סופית ואיבדה את היוזמה בחזיתות. החל מאותו שלב הכיוון היה אחד - ממזרח למערב. מחברי האטלס לא הספיקו או לא רצו לעדכן את אובדן חלקים נכבדים מסיציליה ואיטליה הפאשיסטית שנכבשו על ידי בעלות הברית. יכול להיות שהשתלטות הגרמנים על רומא ב-10 בספטמבר נתנה להם תקווה שהמצב בארץ המגף ישוב לקדמותו. כשהסתכלתי על המפות של אזור הגנרל-גוברנמן (מרכז-דרום פולין של ימינו) התמקדתי בעיירה אושוויץ ובמסילות הברזל המובילות אליה. ברור אילו רכבות נסעו עליה. 

במרכז העיגול - אושוויץ

מבצע ריינהרד הידוע לשמצה, בו הפכה השמדת היהודים לריכוזית, מתוכננת ותעשייתית באופייה, היה כבר לקראת סיומו. רוב מוחלט מיהדות פולין ומזרח אירופה כבר לא היה בין החיים. אך באביב 1943 יצאה הסנונית שבישרה על בוא מרידות היהודים. תחילה בגטו ורשה באפריל- מאי ולאחר מכן במחנות ההשמדה עצמם. ב-2 באוגוסט פרץ מרד בטרבלינקה, וב-14 באוקטובר - המרד המפורסם בסוביבור. זמן קצר אחרי הוצאת האטלס לשני המקומות לא היה זכר על פני האדמה. מקומות הגיהנום הללו, כשאר מחנות המוות, כמובן לא הופיעו על המפות. עם זאת, העיון בהן עדיין מעורר צמרמורת.   

האטלס גם מעניק לקורא או לחוקר היכרות מעמיקה עם גרמניה הנאצית ומציין בפירוט תחומים כמו חקלאות, תעשייה, מסחר, חברה ועוד. כפולת עמודים מתארת בגרף את המבנה הפוליטי של המדינה כאשר הפיהרר והרייכסקנצלר נמצא במרכז או מעל הכל, כפי שהיה מקובל אז. אולי כדי לתת נחמה וגאווה מסוימת לקוראים, מוצגות בנספח מפות של מהלכי האירועים המלחמתיים בשנים 1939/40: כיבוש פולין, נורבגיה, ארצות השפלה וצרפת. למעשה, אלה היו הניצחונות הגדולים והמפוארים של הצבא הגרמני שנחשב באותה תקופה למאיים ביותר ולבלתי מנוצח. 

מפת הגזעים של אירופה

  

כיווני התפשטות של הגזע הנורדי (הארי)

מבנה המשטר הנאצי

מפת כיבוש וחלוקת פולין

מפת כיתור כוחות בעלות הברית בדנקרק 2.6.1940

מטבע הדברים והשתלשלות העניינים, בחזית המזרחית כבר לא היה לגרמנים במה להתגאות. האזכור המפורט הנוגע לבריה"מ מופיע בערך  שגם מסביר את עילת הפלישה אליה: "למרות הסכם הידידות עם גרמניה, שנחתם ב-28 באוגוסט 1939, ברית המועצות התחמשה במידה מוגברת והציבה דרישות מדיניות אימפריאליות שהביאו לשליטה שלה במזרח אירופה ובמרכזה. כשהתברר כי ברית המועצות מעבירה את מרבית כוחותיה המזוינים לגבול המזרחי הגרמני וצפויה התקפה, כוחות צבא גרמניה חצו את גבול הגרמני-סובייטי ב- 22 ביוני 1941 כדי להקדים תקיפה זו. בשורה של קרבות כיתור כבדים, הושמדו כוחות צבא בריה"מ, והאזורים המאוכלסים והפוריים שלה נכבשו עד ימינו".  

בהמשך היה פירוט של חלוקת השטח הכבוש: ליטא, לטביה ואסטוניה קובצו בטריטוריה תחת מנהל אזרחי גרמני שנקרא רייכסקומיסריאט אוסטלנד; מחוז ביאליסטוק ומחוז לבוב (למברג) סופחו לרייך כחלק מגנרל-גוברנמן; אוקראינה ומולדובה (בסרביה) פוצלו בין גרמניה ורומניה בעלת בריתה, שהחזירה לעצמה את אזור בסרביה שאבד לאחר הסיפוח הסובייטי בקיץ 1940, ואת מחוז העיר אודסה.

לפי מה שהבנתי, זו הייתה השנה הלפני אחרונה ברייך השלישי שהוציאו אטלסים או מפות של העולם, שלא למטרות צבאיות. ב-1945, כאשר גרמניה הייתה מוקפת על ידי צבאות בעלות הברית, כבר לא היה פנאי למותרות כאלה. בכל המוזיאונים בהם ביקרתי ראיתי מפות צבאיות וספרים בעלי אינדוקטרינציה פוליטית נאצית עם תמונות של היטלר או דמויות אריות כאלה ואחרות, אך לא נתקלתי באטלס כמו שיש לי בבית. כעשור לאחר עליית המשטר הרצחני הזה על מפת אירופה, האידיאולוגיה שלו חלחלה עמוק אל תוך המסמך שבידי. בעוד 77 שנים הוא יראה כפיסת היסטוריה עתיקה העשויה מדבר מוזר שנקרא נייר. אעשה כל מאמץ כדי לשמור עליו, הערך שלו הוא יותר מכל סכום כספי. האטלס הזה הוא מקור חינוכי שיעבור מדור לדור במשפחתי.