שנה שלישית ברציפות שכיכר סיבלס המפורסמת שממול בניין העירייה במדריד מארחת את אלופת אירופה, הקבוצה הבכירה והמוצלחת יותר של העיר - ריאל מדריד או "הבלנקוס" (הלבנים), כפי שהיא מכונה ע"י אוהדיה ועיתונאי הספורט ברחבי העולם.
ריאל של העונה החולפת הייתה כמו מאכל חמוץ מתוק; את הליגה סיימה באכזבה במקום השלישי אחרי שלא הצליחה לגבור על היריבה הגדולה ברצלונה, שזכתה באליפות ובגביע. ריאל איבדה יותר מידי נקודות במשחקים שהייתה צריכה לקחת "על הנייר", כלומר נגד יריבות חלשות ממנה. היא ספגה 44 שערים בליגה, הכי הרבה ברביעייה הראשונה ובממוצע יותר משער בכל משחק. בגביע המלך (הגביע הספרדי) היא הודחה ברבע הגמר ולא עברה את לגאנס הקטנה.
המתוק הגיע בליגת האלופות, מפעל הכדורגל היוקרתי והנחשב בעולם. ריאל היא שיאנית הזכיות בו - 13, כולל השנה. בשלב מסוים, אחרי שהבינה שלא תקצור הצלחה בזירה המקומית, החליטה ריאל להתמקד בזכייה בגביע עם האוזניים הגדולות. ללא ההישג הזה, ניתן היה להגדיר את העונה של הבלאנקוס ככישלון, במיוחד לאור ההישגים של העונה אשתקד עם אליפות ספרד ואליפות אירופה.
באחת ממסיבות העיתונאים אמר בכנות המאמן זינדין זידאן, כי הדחה מליגת האלופות תעלה לו במשרתו, למרות שזכה עד אז ב-8 תארים במהלך שנתיים וחצי; אליפות, סופר-קאפ ספרד, 2 אליפויות עולם למועדונים וכמובן שתי אליפויות אירופה רצופות - הישג פנומנלי ללא כל צל של ספק. אך בריאל לא נחים על זרי הדפנה.
אם לסכם את העונה האירופית של ריאל, המונח המתאים ביותר הוא יעילות. כלומר, לאו דווקא כדורגל שובה עין, אלא משחק טקטי ומאורגן במטרה לנצח או לכל הפחות לא לסיים התמודדות עם הפסד, במיוחד בשלב הבתים, בו הדירוג הסופי חשוב. קבוצה שמסיימת אותו במקום השני, מקבלת הגרלה קשה יותר בצמד המשחקים הראשון של שלבי הנוק-אאוט.
ריאל הוגרלה לבית לא קל עם טוטנהאם הלונדונית, בורוסיה דורטמונד הגרמנית ואפואל ניקוסיה הקפריסאית, היריבה הכי "נוחה" בבית. הפסד ותיקו מול היריבה האנגלית ושני ניצחונות על שאר היריבות, הציבו את ריאל במקום השני. ההגרלה בשמינית הגמר העלתה חשש אצל המדרידאים, הם ייאלצו לעבור את פריס סן ז'רמן המתעצמת, שבזכות הכיסים העמוקים של הבעלים הקטארי, רכשה בתחילת העונה את ניימאר - חלוצה הכישרוני של ברצלונה בסכום שיא של 222 מיליון יורו.
בטרם העונה, פריס יחד עם מנצ'סטר סיטי הייתה בין המועמדות להגיע לכל הפחות לגמר. ההבדל בין ריאל לצרפתים השאפתנים הוא פשוט: מסורת של הישגיות בגביע אירופה. ישנם דברים שאי אפשר לקנות בכסף; פריס בשנים האחרונות הוציאה מאות מיליוני יורו על שחקנים מצוינים, אך לא נוצר באמת תלכיד קבוצתי.
למען ההגינות אציין שגם ריאל רשמה צ'קים שמנים על שחקנים כמו כריסטיאנו רונאלדו וגארת' בייל (בסביבות ה-100 מיליון יורו על כל אחד, סכומים התחלתיים נכון להיום), אך ייאמר לזכות הכוכב הפורטוגלי, שגילה לא מעט אגואיזם בתחילת דרכו בריאל, שלמד לשחק קבוצתי ולפרגן יותר לחבריו. רונאלדו אפילו מגונן על בנזמה המאכזב ודורש שהוא ישחק לצידו בגלל התיאום ביניהם.
רבע הגמר התחיל עם אופטימיות עבור הפריזאים כאשר הקשר אדריאן רביו העלה אותם ליתרון בדקה ה-33. רונאלדו צימק בפנדל בדקה ה-45 והוא ומרסלו הסיפו שני שערים בדקות ה-83 ו-86. פריס השיגה שער חוץ יקר ותקווה להפוך את התוצאה במשחק הגומלין שיתקיים אצלה. ב-6 במרס אצטדיון פארק דה פראנס היה מלא וגועש באוהדי ההצלחות של השלטת הכמעט בלעדית בליגה הצרפתית מאז עונת 2012/13. בשלב הנוק-אאוט אין הזדמנות שנייה.
אחרי השער השני שהבקיע הקשר הצעיר קאסמירו בדקה ה-80, יצאה הרוח מהמפרשים של פריס. מבחינתם, זו עוד עונה שהולכת לפח. ריאל ניצחה 2-1 והעפילה לרבע הגמר. ההגרלה זימנה לה את יובנטוס האיטלקית ותאבת הנקמה על ההפסד בגמר של אשתקד.
השוער האיטלקי ג'יאנלואיג'י (ג'יג'י) בופון, אחד הטובים והמעוטרים בכל הזמנים זכה כמעט בכל תואר אפשרי, חוץ מגביע האלופות. בהגיעו לגיל 40 ניתנה לו הזדמנות אחרונה לזכות בתהילה האירופית. ריאל, שספגה באותה תקופה איבוד נקודות בליגה, נראתה כמו חיה פצועה. יובנטוס הובילה את הליגה האיטלקית וחלוציה כבשו בצרורות.
המשחק הראשון התקיים בביתה של "יובה" באצטדיון האליאנץ ארינה שבטורינו. בופון וחבריו עוד לא הספיקו להיכנס למשחק כאשר רונאלדו כבש כבר בדקה השלישית אחרי בישול נפלא של איסקו המכונה "הקסם". השער השני של החלוץ הפורטוגלי היה ספקטקולרי - קרבאחל הגביע לרחבת ה-16, כריסטיאנו התעופף והבקיע שער יפיפה במספרת. השער השלישי של מרסלו הוריד את האיטלקים לקרשים וחתם את המשחק. ריאל הגיעה עם מקדמה נדיבה לגומלין, איש לא האמין שיובנטוס תעשה מהפך.
חודש אפריל היה האביב של איטליה; רומא עשתה את הבלתי אפשרי ומחקה יתרון ברצלונאי של 4-1 במשחק הראשון, כאשר הביסה בתוצאה 3-0 מהדהדת את הקטלונים במשחק הגומלין. ריאל נדרכה, אם רומא מסוגלת, אז יובנטוס בוודאי.
ה-11 באפריל היה אחד הימים הקשים והמותחים באצטדיון הסנטיאגו ברנבאו שברובע צ'מרטין שבצפון מדריד. יובנטוס עלתה בחמת זעם ונחישות למשחק וכבר בדקה השניה הבקיע החלוץ הקרואטי מריו מנז'וקיץ' את השער הראשון. בדקה ה-37 הוא כבש גם את השני ויובה התחילה להאמין שהמשימה אפשרית, מדובר הרי בשערי חוץ ויש כבר שער בית באמתחתם. הקשר בלז מטווידי הבקיע את השלישי בדקה ה-61 ו-80 אלף האוהדים היו בהלם טוטלי.
במצב כזה אלופת אירופה המכהנת הולכת לעוד 30 דקות של הארכה מותחת וסיכוי להדחה כבר ברבע הגמר. אך הסוף היה בלתי צפוי. רונאלדו קיבל פנדל שנוי במחלוקת, בופון התעמת עם השופט וסיים את דרכו בטורניר לאחר שהורחק בכרטיס אדום. הפורטוגלי הבקיע בקור רוח מהנקודה הלבנה וריאל עלתה בשיניים.
בחצי הגמר קיבלה ריאל יריבה קשה נוספת. היא הוגרלה נגד האלופה הגרמנית באיירן מינכן. מכונה בווארית משומנת כמיטב מסורת גרמניה בניצוחו של המאמן המעוטר יופ היינקס שזכה בכל תואר קבוצתי אפשרי, כולל גביע האלופות כמאמן ריאל בעונת 1997/98. בכל שנה, באיירן היא אחת המועמדות לזכור בתואר וגם במשחק הראשון היא עלתה ליתרון בדקה ה-28 מרגלו של ג'שוע קימיך הצעיר. ריאל הגיבה לקראת סוף המחצית עם שער של מרסלו הבלתי נלאה. מרקו אסנסיו, חלוץ העתיד של ריאל, הבקיע שער חוץ שני יקר והעביר את ההכרעה לברנבאו.
משחק הגומלין שהתקיים ב-1 במאי הפגיש שתי קבוצות דומות מבחינת יכולת וסגנון משחק. קימיך העלה שוב את הבווארים ליתרון כבר בדקה ה-3, אך קרים בנזמה, החלוץ הצרפתי המושמץ, ענה בשער משלו כעבור 8 דקות והבקיע שער נוסף בדקה ה-46. השער של חאמס רודריגס, שהושאל לבאיירן מריאל, היה כבר לפרוטוקול בלבד. זו העונה השנייה ברציפות שבאיירן לא מצליחה לעבור את ריאל.
בזמן שריאל התקשתה נגד שתי יריבותיה האחרונות, החזירה ליברפול קצת עטרה ליושנה. מועדון הפאר האנגלי בדימוס שזכה ב-5 אליפויות אירופה (האחרונה ב"נס איסטנבול" ב-2005), שעט לעבר הגמר. ליברפול הציגה העונה יכולת מצוינת בליגה ובזירה האירופית בעיקר בזכות החוד הפורה שלה: הכוכב המצרי מוחמד סלאח שהבקיע 44 שערים בליגה ובאלופות וכן רוברטו פירמינו הברזילאי וסאדיו מאנה הסנגלי. שלושת אלה היוו את אחת ההתקפות הטובות באירופה.
כבר במשחק הראשון של שמינית הגמר היממה ליברפול את פורטו בתוצאה 5-0, מאנה הבקיע שלושער, סאלח ופירמינו הוסיפו משלהם.
ברבע הגמר היא הדיחה את מנצ'סטר סיטי: במשחק הראשון באנפילד ניצחו האדומים 3-0 והשלימו את ההעפלה באצטדיון האיתיחאד . ליברפול הייתה אולי בשיאה במשחק הראשון בחצי הגמר נגד רומא אז ניצחה אותה 5-2 ולמעשה סגרה עניין.
הגמר השנה נטף קלאסיקה - הקבוצה האנגלית הכי מעוטרת באירופה נגד מקבילתה הספרדית. לשחקני ליברפול זו הייתה ההגעה הראשונה לגמר אירופי, רבים משחקני ריאל נמצאים כבר פעם שלישית ברציפות במעמד. ליברפול פתחה חזק את המשחק והפעילה לחץ על הבלנקוס. היו להם מספר הזדמנויות שנבלמו אצל נבאס, השוער הקוסטריקני של ריאל. האירוע המשמעותי של המחצית הראשונה הייתה פציעתו של מוחמד סלאח שהופל בצורה ג'ודאית משהו על ידי סרחיו ראמוס.
סאלח ירד בדמעות מהמגרש ותוכנית המשחק של ליברפול שובשה קשות. המחצית הראשונה הסתיימה בתיקו אפס. ריאל של המחצית השנייה עלתה חדה וקטלנית יותר. בדקה ה-51 ניצל בנזמה טעות קשה של השוער הליברפולי לוריס קאריוס שלמעשה מסר כדור לרגלו של הצרפתי. מאנה אומנם איזן זמנית בדקה ה-55 אך המטוטלת נטתה בבירור לכיוון המדרידאים.
המהלך המבריק של המשחק היה הכנסתו של החלוץ הוולשי הפציע גארת' בייל בדקה ה-61. בייל לא הרבה לשחק בתקופה האחרונה, בעיקר בגלל פציעותיו ותקופת השיקום. דווקא הוא, שנמצא ככל הנראה עם רגל וחצי מחוץ לקבוצה, הכריע את המשחק והבקיע שני שערים מדהימים שייזכרו לשנים רבות.
הראשון הגיע בדקה ה-64: מרסלו הרים כדור לרחבה, בייל נכנס למצב מספרת והבקיע שער קשתי ונדיר ביופיו. השני, שהובקע בדקה ה-83 ממרחק של כ-40 מטרים היה טראגי עבור השוער הגרמני הצעיר. בייל בעט חזק, ובמקום לתפוס את הכדור, קאריוס ניסה להדוף אותו, אך הכדור חמק מידיו ונכנס פנימה. לליברפול לא נותר מה לעשות בדקות האחרונות של המשחק. לאחר סיומו, הקפטן ראמוס עלה לפודיום המוכר כל כך והמשיך להכתיב את ההיסטוריה המודרנית של ריאל עם שיא זכיות בליגת האלופות ופעם 3 ברצף. החל המסע לעבר הגביע ה-14.
חמישה ימים בלבד אחרי ההישג, הטיל המאמן זינדין זידאן פצצה שהרעישה את עולם הכדורגל והודיע על התפטרותו מהקבוצה. במסיבת עיתונאים הוא אמר כי השחקנים צריכים שינוי ומישהו חדש שיוביל אותם על הקווים לעבר הניצחונות. נשיא המועדון פלורנטינו פרס ביטא תחושות של אוהדים רבים: "זה יום עצוב. רציתי שהוא יישאר כאן לנצח".
חמישה ימים בלבד אחרי ההישג, הטיל המאמן זינדין זידאן פצצה שהרעישה את עולם הכדורגל והודיע על התפטרותו מהקבוצה. במסיבת עיתונאים הוא אמר כי השחקנים צריכים שינוי ומישהו חדש שיוביל אותם על הקווים לעבר הניצחונות. נשיא המועדון פלורנטינו פרס ביטא תחושות של אוהדים רבים: "זה יום עצוב. רציתי שהוא יישאר כאן לנצח".
