"בוקר ה-24 בפברואר. גוסטומל. בוצ'ה. אירפין. בורודיאנקה. חרקוב. קראמטורסק. תחנת רכבת. צעצוע. צ'רניגוב. מריופול. תיאטרון הדרמה. כיתוב 'ילדים'... אודסה. בניין רב-קומות. ילדה. שלושה חודשים. תינוק. יומיים. 'אזובסטאל'. אי אפשר לשכוח את זה. אי אפשר לסלוח על זה. אבל אפשר לנצח. הצלחנו להחזיק מעמד על הרגליים, משום שהיה משהו שהחזיק אותנו - הרוח שלנו. הגנת קייב. ניקולאייב. אי הנחשים. ספינת מלחמה רוסית לכי... אוניית 'מוסקבה'. איזיום. חרסון... אנחנו נלחמים ונמשיך להילחם. למען המילה העיקרית: 'ניצחון'. הוא בטוח יגיע".
קטע מנאום לכבוד השנה האזרחית החדשה של ולדימיר זלנסקי ב-31.12. היום ה-311 למלחמה.
חיילים אוקראינים בפאתי קייב בתחילת המלחמה. צילום: AP
ב-24 בפברואר 2022 החל עידן חדש באירופה עם הפלישה הרוסית לאוקראינה. הימים הספורים שהוקצו לכיבוש המדינה ולהפלת משטרה התארכו לשבועות, לחודשים ואולי גם לשנים. פוטין וראשי הצבא הרוסי חשבו שהאוקראינים יכנעו מהר ואף יפלו לרגליים של החיילים הרוסים כמשחררים מהצבתות של נאט"ו והמערב הרקוב, לשיטתו של הקרמלין.
היו אף דיווחים שבצבא רוסיה ציידו חלק מהחיילים במדים חגיגיים לטובת מצעד ניצחון בקייב ה"משוחררת", אך כל זה לא קרה והדוב הרוסי השיג הישגים בינוניים לכל היותר עם כיבוש דרום מזרח וחלק מאזור דונבאס באוקראינה. עד המלחמה, נהנתה רוסיה ממוניטין צבאי של מעצמת על החמושה בטילים היפר-סוניים ובנשק גרעיני. יש לה אלפי טנקים, קני ארטילריה, נגמ"שים ומטוסים - חלקם מהדור החדיש. אך השחיתות שפשטה בממשל הרוסי, במסגרתה ראשיו גרפו לכיסם מיליארדי רובל בדרכים מפוקפקות, הגיעה גם לצבא שמקבל תקציבים נדיבים מאוד מהקרמלין. עם כל חודש שעבר והכשלונות הצורבים בחזית, התגלה כי אחד הצבאות הגדולים בעולם לא מצליח להכריע צבא שנמצא על הנייר בנחיתות בכל הפרמטרים - בכוח אדם ובחימוש.
חיילי מילואים רוסים שגויסו במסגרת הגיוס החלקי
העדות הטובה ביותר לכך היא התחלופה הגבוהה בגנרלים שמונו והודחו בתוך זמן קצר מפיקוד על "המבצע הצבאי המיוחד", כפי שמכונה המלחמה ברוסיה. לפני כמה שבועות הרמטכ"ל הרוסי ולרי גרסימוב מונה בכבודו ובעצמו לפקד על המערכה, לאחר ש"גנרל ארמגדון" סרגיי סורוביקין לא הביא את התוצאות המיוחלות ואף הסיג את חייליו מהעיר חרסון, בירת המחוז היחידה שהצליחו הרוסים לכבוש בתחילת המערכה במארס אשתקד. סורוביקין כונה כך בשל האסטרטגיה האכזרית שנקט נגד ארגוני האופוזיציה בסוריה, בעת שהיה מפקד הכוח הרוסי במדינתו של בשאר אסד. סורוביקין כתש את יישובי מזרח אוקראינה אך נכשל במאמץ הכולל. עלבון קשה נוסף לגאווה הרוסית הייתה התקיפה של גשר קרים בתחילת אוקטובר.
בניית הגשר בשנים 2019-2016 הייתה אחד ממיזמי התשתית הגדולים של רוסיה וכיום זהו הגשר הארוך באירופה שנועד לחבר את חצי האי המסופח לדרום המדינה, עקב חסימת הדרכים היבשתיות אליו על ידי אוקראינה. הריסת חלק ממנו היא מכה מתחת לחגורה ופעולת חבלה אוקראינית נועזת מאוד. הנקמה הרוסית הייתה קשה וכללה ירי טילים שהביא להרג של עשרות חפים מפשע.
הפגיעה בגשר קרים, אוקטובר 2022
רוסיה נלחמה בניגוד לדוקטרינה המסורתית של הצבא שלה ושלחה שיירות ארוכות של חיילים על רכביהם ומשורייניהם ללא תמיכה אווירית וארטילרית מספקת. לפחות בחודשים הראשונים, זה הקל מאוד על האוקראינים שבלמו טנקים ונגמ"שים רוסיים בעזרת בקבוקי תבערה וטילי נ"ט מערביים שהחלו לזרום ממדינות ברית נאט"ו. למעשה, הכוח הפולש הרוסי הוא ערב רב של גופים, כמו המיליציה של שליט צ'צ'ניה רמזאן קדירוב, שכירי החרב של קבוצת וגנר, ארגון צבאי פרטי שמתוקצב על ידי מיליארדר ומקורב לפוטין בשם יבגני פריגוז'ין ואנשי מילואים, שחלקם עברו במקרה הטוב הכשרה צבאית במשך כשבוע וקיבלו רובים חלודים וציוד עלוב. עשרות אלפי אסירים כבר שילמו בדמם למען שחרורם מהכלא, אך הם יהיו חופשיים רק מתחת לאדמה, עם מכתב הוקרה למשפחות.
שכירי חרב של קבוצת וגנר באוקראינה
הרשויות ברוסיה טוענות כי הגיוס החלקי, שבמסגרתו זומנו לצבא כ-300 אלף איש, הסתיים. עם זאת, אף אחד לא יתפלא אם יתקיים סבב נוסף לפי צרכי הצבא. זה תלוי כמובן בתוכניות האסטרטגיות של המטכ"ל הרוסי - בייחוד אם יוחלט על מתקפה לעומק אוקראינה, לאזור נהר הדניפר וקייב. בשבועות טרם הפלישה, תרחיש כזה נראה הזוי אך רובו יצא לפועל והביא את רוסיה לשלוט בכ-15%-20% מהשטח האוקראיני. אך הפעם האופנסיבה הרוסית תיתקל בהתנגדות יעילה יותר של צבא אוקראינה שצפוי לקבל טנקים בריטיים וגרמניים, עוד מערכות ארטילריות מתקדמות מסוג HIMARS ונשק מערבי לרמת החייל הפשוט. אולם, ארה"ב ובעלות בריתה משתדלות שלא לספק נשק קטלני מידי מחשש למלחמת עולם שלישית. רוסיה הצהירה שהיא מסוגלת להשתמש גם בנשק גרעיני.
הכשלונות של הצבא השני בגודלו ובחוזקו בעולם נהפכו למקרה בוחן למדינות רבות, ובהן כמובן ישראל. בהתחלה, חששה הממשלה בירושלים מלנקוט בעמדה נוקבת נגד מהלכיו של הקרמלין, בין היתר מחשש שהלה יצמצם את חופש התמרון הישראלי בסיכול ההתבססות האיראנית בסוריה. רה"מ לשעבר נפתלי בנט אף נפגש עם פוטין זמן קצר לאחר הפלישה וניסה לתווך בינו לבין נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי. ראש האופוזיציה דאז, בנימין נתניהו, שהתהדר בעבר בקשריו עם פוטין ("ליגה אחרת") בעיקר מילא פיו מים ולא גינה את התוקפנות הרוסית. אך משהו בכל זאת השתנה בעקבות חשיפת מעשי הטבח שבוצעו על ידי חיילים רוסים בעיר בוצ'ה, השימוש הרוסי במל"טים התקפיים מתוצרת איראן וצמצום כוחות הצבא של רוסיה בסוריה.
נפתלי בנט וזאב אלקין עם ולדימיר פוטין בסוצ'י, אוקטובר 2021. צילום: קובי גדעון/לע"מ
חלק ממל"ט איראני מסוג שהאד-136 שבשימוש צבא רוסיה והופל באזור חרקוב. צילום: צבא אוקראינה
אם תחילה ישראל הסכימה להעביר לאוקראינה רק סיוע הומניטרי, כעת מתנהלים מגעים על העברת מערכות מגן מתקדמות עם לייזר, שעבור מתכנניה ומפעיליה תהיה זו הזדמנות לצבירת ניסיון מבצעי יקר בנטרול מל"טים איראניים ורקטות. למערכת הביטחון הישראלית ברור כי כלי אויב שמופעלים באוקראינה, ימצאו את דרכם בפעולת התקיפה הבאה של טהראן. עם זאת, הבקשה האוקראינית לקבלת "כיפת ברזל" לא תמצא אוזן קשבת בקריה בת"א מחשש כי תיפול לידיים לא נכונות. אני מעריך כי ממשלת ישראל לא תתפוס צד ברור בנוגע למלחמה, זאת כדי לא להסלים את היחסים עם מוסקבה.
.webp)
מערכת הלייזר. צילום: אגף דוברות והסברה במשרד הביטחון
"הפטריוטיות היא מפלטו האחרון של הנבל", אמר ב-1775 איש הרוח הבריטי סמואל ג'ונסון, והגדיר במדויק את הלך הרוח של משטר פוטין כ-250 שנה לאחר מכן. הנשיא הכל יכול של רוסיה מבודד אותה עוד ועוד מהעולם הנאור על ידי שימוש בלאומנות, בשכתוב ההיסטוריה - רחוקה כקרובה - ובשימוש בנצרות הפרובוסלבית, שראשיה הולכים יד ביד עם השלטון. לפי פרסומים רשמיים, התמיכה של הציבור הרוסי במלחמה עומדת על כ-74%, כלומר אלה שלא ברחו מהמדינה וניזונים אך ורק מהדיווחים בתקשורת הממלכתית, שהיא שופר של הקרמלין. וכך, כיבושי ערים אוקראיניות מוצגות כמו קרבות השחרור במלחמת העולם השנייה והצבא הרוסי נלחם נגד גרסה 2.0 של נאצים שהם בובות של ארה"ב וברית נאט"ו. הדיסוננס הזה אפשרי כנראה רק ברוסיה, שהאווירה הציבורית בה נהפכת למטורללת יותר ויותר.
ארגוני זכויות האדם והאופוזיציה למשטר מנהלים קרבות מאסף, בעיקר ברשתות החברתיות ומחוץ לגבולותיה של אימפריית הרשע. כשהשקר הוא אמת והמלחמה היא שלום, אין פלא שקשה למצוא בחנויות הספרים הרוסיות את הספר האלמותי 1984, שייתכן וכבר הוצא מחוץ לחוק. בזמן שהמשבר הכלכלי הולך ומחריף, פוטין כבר לא יכול לדאוג לנתיניו ללחם ושעשועים אלא לכל היותר להישרדות ביום יום או לשלוח אותם לחזית.
אזרחים רוסים צופים בהכרזת הסיפוח של ארבעה מחוזות אוקראיניים לרוסיה, ספטמבר 2022. צילום: AP
