אשליית הפרטיות בעידן הסמארטפון

"יכולים הם לגלות לפרטי פרטים כל מה שעשית או אמרת או חשבת; אבל תוך־תוכך, שמסתריו הם בבחינת חידה אפילו לגביך, נשאר בלתי־חדיר". 
(מתוך הספר 1984 מאת ג'ורג' אורוול).   

הטכנולוגיות החדשניות שרובנו משתמשים בהן היום הן ברכה שהיא גם קללה. מחד גיסא, נפתח בפנינו עולם חדש של אפשרויות ומידע שנמצאים בשורש כף היד; מאידך גיסא, כל גורם פרטי, עיסקי או ביטחוני יכול לדעת עלינו הכל, גם אם אנו בטוחים שישנם פרטים שאנו שומרים רק לעצמנו. אנחנו רוצים את הכל נגיש, זמין וכמה שיותר מהר. שכחנו כבר איך זה לחיות בלי הסמארטפון על שלל התכנים והאפליקציות שבו. לדוגמה, הנהגים יתפלאו איך נווטו בכבישים בלי אפליקציית ה"וייז". הם כבר שכחו שלפני נסיעות ארוכות במיוחד, היו מתכננים את הדרך ולביטחון מצטיידים כמובן במפות הדרכים. הנהגים של פעם הכירו טוב יותר את הדרכים פשוט כי אימצו את שכלם לזכור אותן או לכל הפחות ידעו לנווט לבד. היום אפילו נהגי מוניות מנוסים לא יכולים לצאת לדרך בלי ה"וייז". בנוסף, האם חשבו אותם נהגים שהמיקום שלהם חשוף למעשה לעיניי כל? "וייז"  כידוע היא אפליקציה שיתופית ומאוד מדויקת, כי היא מבוססת על מיקום לווייני. 

ה"גוגל" הוא "האח הגדול" של המאה ה-21. הוא יודע עלינו הכל ואין כמעט פרט מחיינו שאינו חשוף לאלגוריתם המתוחכם הזה. תחשבו על זה: רבים משתמשים בשירותי הדוא"ל שלו - ה"ג'מייל" - לשם מגיע מידע אישי שאת חלקו לפחות איננו רוצים לחשוף בפרהסיה. המידע הזה עובר דרך השרתים של "גוגל", ולחשוב שאינו מנוצל לאינטרסים כאלה ואחרים זה לא יותר מתמימות. כל חיפוש שלנו באתר הזה יכול להיות מנוצל לצרכים צרכניים. שמתם לב שחיפשתם למשל מסעדה מסוימת או אתר בילוי כלשהו, ואתם מקבלים פרסומות לתכנים דומים כמעט בכל אתר בו אתם נמצאים? זה הכוח הכלכלי של "גוגל" שמרוויח כמובן מיליארדים משוק הפרסום המקוון והמכוון. אף אחד לא ישאל אותכם אם זה מתאים לכם או לא. הגאונות הבסיסית של מנוע החיפוש הזה הוא ללכד פרטי מידע עלינו, כולל האינטימיים ביותר שבהם. סיסמאות לחשבון הבנק, התכתבויות אישיות, תחביבים והעדפות,מידע רפואי - דיר באלאק, עינו של ה"גוגל" פקוחה תמיד.  

ה"פייסבוק" הוא עוד תופעה מעניינת. אנחנו משתפים שם המון פרטים אישיים; איפה נמצאים, עם מי, מתי, את מי אנחנו אוהבים או שונאים, מה אנחנו קונים, מה אנחנו חושבים על נושא מסוים ועוד ועוד. גם אלה שלא מפרטים על עצמם יותר מידי והפרופיל האישי שלהם יחסית צנוע, אפילו לא מדמיינים שגם הפרטים הנסתרים לכאורה, ידועים למי שרוצה לדעת ולעשות בזה שימוש. מספיק לעשות "לייק" לעמוד, פוסט או תוכן מסוים, והופ - נחשפתם. ה"פייסבוק" עובד בשיטה דומה ל"גוגל". האלגוריתמים שלו (מערכות בינה מלאכותית מתוחכמות) מנתחים את כל המידע שאתם מעבירים, בהתנדבות מלאה, ומתאים לכם פרסומות או המלצות לעשות "לייק" לתכנים כלשהם. מחקרים מצאו שה"פייסבוק" ושאר הרשתות החברתיות הם כלים ממכרים. התבוננו על עצמכם ועל האנשים מסביב בכל מקום: חשוב לנו להראות ל"עולם" מה אנחנו עושים, ולא פחות מכך - מה שאר חברינו עושים בכל רגע נתון. התנתקות מה"פייסבוק" משמעה כמעט התנתקות מהציביליזציה האנושית; אתם לא תדעו על אירועים, הופעות, חדשות  ואף ימי הולדת של חבריכם השונים.  דבר נוסף שכדאי לקחת בחשבון; קבלתכם או אי-קבלתכם למקום עבודה מסוים עלולה להיות תלויה במה שאתם אוהבים ומפרסמים ב"פייסבוק" או ב"טוויטר".  הרשתות החברתיות נותנות חוות דעת נוספת עליכם וכמובן שנבדקות בהליכי המיון, במיוחד אם מדובר בתפקידים חשאיים או ביטחוניים. אפשר לייפות קורות חיים, הרבה יותר קשה לעשות זאת בקו"ח הווירטואלי שלכם.  

הרשתות החברתיות הן גם "מגרש המשחקים" של ארגוני הטרור. אם החיזבאללה לדוגמה מחפש מטרה "עסיסית" בארץ ובחו"ל, הוא יכול בעזרת "לייק" בודד או חברות בקבוצה כלשהי לקבל מידע שעד לפני מספר שנים היה קשה יותר להשגה. כל ארגון כזה הקים יחידת סייבר שתפקידה להתחקות אחר אנשים, להשיג מידע בכל דרך, וכמובן חבלה, באמצעות קליק על מקש של מקלדת.  זה כולל גם פריצה למאגרים מסוימים - החל ממחשב אישי ועד לשרתים של ארגונים גדולים ובהם משרדי ממשלה, יחידות ביטחון, בנקים ועוד. החשש הוא שיחידות סייבר טרוריסטיות יעשו פיגועים באמצעות המחשב. מה שעד לא מזמן הצריך התארגנות של חולייה, אימונים, לוגיסטיקה, מימון, וייצור אמצעי לחימה, יכול להסתכם בהחדרת וירוס או תוכנה זדונית אחרת שיגרמו לפיצוץ. העלות היא הרבה יותר נמוכה, ומה שהכי נוח שאפשר להפעיל תוכנה כזאת מכל מקום בעולם ולא להשאיר עקבות. לפי פרסומים זרים, "המוסד" השבית כורים גרעיניים באיראן באמצעות החדרה של וירוס למחשבים שם. עד לפני שנים ספורות, מצב כזה יכול היה להיות תסריט לסרט פעולה. המלחמה הבאה אולי תפרוץ מקליק על עכבר.

האם אנחנו יכולים לשמור בקנאות על פרטיותנו? לכאורה אפשר, אבל רק אם נבחר לגור בלב מדבר או במנהרה אי שם בהרי אפגניסטן. החיים יהיו בלי מחשב, טלפון נייד או נייח, כרטיסי אשראי או כל אמצעי אחר שיאפשר איכון שלנו. בסביבה העירונית אין לכך סיכוי. ימצאו אותכם כמעת מיד - מצלמות חכמות נמצאות בכל מקום ומקליטות 24 שעות ביממה. האם חלף זמנה של הפרטיות? ככל הנראה שכן. אנחנו בוחרים להיות חשופים וגם אם לא, אין לנו כבר ברירה. לאחרונה היה מאבק בארץ לגבי הרישום הביומטרי. החשש ברור, פרטים אישיים שלנו יישמרו בשרתים שגם אליהם ניתן יהיה לחדור. מדובר לדעתי במלחמת מאסף. המידע שלנו מפוזר בכל כך הרבה מערכות ממוחשבות, כולל במחשבים של משרד הפנים. אם הממסד ירצה, יש לו שלל דרכים לעקוב אחרינו ולקבל כל פיסת אינפורמציה. מעולם לא היינו "עירומים" כל כך. נותר לנו רק להשלים עם רוח הזמן ולנקוט באמצעי הזהירות הנדרשים על מנת למזער נזקים. לפחות מחשבותינו לא נקראות, בינתיים.  

קרדיט תמונה - The Matrix - Screenshot of the famous GLMatrix screensaver - Jamie Zawinski

•