עם סכין ביד ושנאה בעיניים - פיגועי החדירה ליישובים

"למי שיש נשק – שיפעל על דעת עצמו. לי אין נשק ולכן אני רוצה להשיג הסדר בדרך מדינית, בדרכי שלום. האמריקנים דרשו מאיתנו להפסיק את משכורותיהם של השהידים. הבהרנו ואנחנו מבהירים שוב: אנחנו מסרבים לעניין באופן נחרץ. לא נפסיק את התמיכה באסירים, בפצועים ובשהידים. הם ילדינו ומשפחותינו וגיבורינו. נשלם להם לפני כולם". 

מחמוד עבאס (אבו מאזן) - 14 בינואר 2018

כל אחד מאיתנו מרגיש ביטחון בביתו וסמוך אליו, הרי מה כבר יכול להיות? כך גם תושבי יהודה ושומרון. האדם, מטבעו, לא יכול לחיות בתחושת סכנה מתמדת ולנהל את עצמנו על בסיס הפחד. הסכנה תמיד שם, אורבת בדרכים, מחוץ לגדרות היישוב ולעתים במפתן הבית. "לי זה לא יקרה" אתם בטח חושבים וכך גם החתום על טקסט זה. שגרת החיים ב"ווילה בג'ונגל" שלנו מופרת פה ושם על ידי אנשים (?) שטופי מוח ומלאי שנאה שמצטיידים ברובה או בסכין מטבח ויוצאים בשעות הדמדומים והלילה במטרה לרצוח יהודים.  

כאן, במדינת תל אביב ופרבריה, אנחנו לא יודעים מה הולך פחות משעה נסיעה מהבית שלנו. מגבעות יו"ש רואים את גוש דן, אך ממנה לא רואים את אותן גבעות עם הכפרים והעיירות הפלסטיניות. אין לנו מושג באמת איך חיים שם, איך מערכת החינוך שלהם עובדת, לאן מושקע הכסף שאמור ללכת לרווחה ולתשלום משכורות. אנחנו בטוחים שהם חושבים בדיוק כמונו, הישראלים ואלה שמשייכים עצמם למערב, וזה בלי שום דיאלוג עימם. השיח והפולמוס על חלוקת הארץ למשל, מתקיים בין הישראלים לבין עצמם, מבלי להתעמק יותר מידי ולחשוב על השלכותיה. הישראלי הממוצע לא מכיר למשל עד כמה נושא השיבה מרכזי אצלם. 

סקרים שונים הראו לאורך השנים שרוב הישראלים מוכנים למתווה "שתי מדינות לשני עמים" במידה וייחתם הסכם שלום בינינו לבין אש"ף. אך גם לאחר חתימת הסכמי אוסלו, שהיו אמורים להיות הצעד הראשון בדרך למדינה או כמעט מדינה פלסטינית, המונח "ישראל" לא קיים בספרי הלימוד של הרשות. מגיל אפס מחנכים את הפעוטות הפלסטינים, במערכת החינוך הממלכתית של הרשות כי אין דבר כזה ישראל, או שהיא לכל היותר תופעה זמנית כמו ממלכת ירושלים הצלבנית שהתקיימה במאה ה-12, והוכרעה לבסוף על ידי סאלח א-דין, אחד מגיבורי האומה המוסלמית. בתכניות הטלוויזיה הפלסטינית הממלכתית מדברים על היהודים כ"בני הקופים והחזירים" ש"גזלו את אדמת פלסטין מבעליה". במסגדים, הדרשות המסיתות של ימי שישי הן עניין קבוע. 

 אמג'ד וחכים עוואד (בני 18 ו-19), מבצעי הפיגוע באיתמר במרץ 2011, ששחטו את בני משפחת פוגל בביתם, הודו שבאו לרצוח יהודים ממניע איסלמו-אנטישמי. "מטרתם הייתה להרוג יהודים ולמות מות קדושים", אמר אז גורם ביטחוני. בשב"כ ציינו גם כי "החשודים תיארו את הרצח לפרטי פרטים בקור רוח מזעזע. הרבה זמן לא נתקלנו בתיאור כה קר, ללא הבעת חרטה וללא התייחסות מיוחדת לטבח ילדים. השניים ציינו כי הם רצחו חמישה ישראלים-יהודים, בלי קשר לגילם. הן לא הבחינו בין ילדים למבוגרים".  

האכזריות שלהם בלתי נתפסת והמעשה לא נכתב באף תסריט של סרטי אימה. המחבלים הסתובבו ביישוב במשך שעה וחצי כמו חיות טרף המחפשות קורבן. הם חיכו עד שהמשפחה תלך לישון אחרי ארוחת שבת, נכנסו לתוך הבית, ורצחו בדקירות סכין רבות את הילדים יואב ואלעד הי"ד בני ה-11 ו-4 בהתאמה, ההורים אהוד ורות הי"ד ניסו להיאבק אך הוכרעו ונרצחו. התינוקת הדס הי"ד בת ה-3 חודשים התחילה לבכות ונדקרה למוות. רק במזל, המחבלים לא הבחינו בשני ילדים אחרים שהיו בחדר אחר.   

בית משפ' פוגל באיתמר אחרי הטבח. צילום: פלאש 90

מוראד עבדאללה עדאיס, מחבל בן 16 מכפר באזור היישוב עתניאל רצח את דפנה מאיר הי"ד בביתה לנגד עיני ילדיה בינואר 2016. המחבל התנפל עליה עם הסכין עד שהכריע אותה לאחר דקירות רבות, וזה לא הלך לו בקלות. על פי עדות אחת הילדות, "אמא נלחמה בו, היא לא נתנה לו להוציא את הסכין מגופה, לא נתנה לו לפגוע בנו. צרחתי. הוא נבהל וברח". לאחר הרצח הוא חזר לביתו, בבגדים מגואלים בדם, והמשיך לראות טלוויזיה, כאילו לא קרה כלום.
חקירת המפגע הצעיר העלתה כי הוא הושפע מההסתה בטלוויזיה הפלסטינית, שמציגה את ישראל כמי ש"הורגת בכוונה צעירים פלסטינים". התכנים המסיתים הם אלה שהובילו אותו ליטול סכין ולצאת לרצוח יהודי. החלטה גורלית שקיבל ברגע אחד. 

כאילו שזה לא הספיק, אביו של עדאיס אמר לכתבים פלסטינים כי הוא "גאה במה שהבן שלי עשה". המשפחה תקבל כמובן קצבה מהרשות.  

תכנית ילדים בטלוויזיה הפלסטינית

ביוני של אותה שנה חדר מוחמד טראיירה, מחבל בן 17 מהכפר בני נעים שבאזור חברון, לבית בשכונת החרסינה שבקריית ארבע, נעל את דלת הבית ודקר למוות את הלל יפה אריאל הי"ד, נערה בת 13.5 שישנה באותה עת במיטתה. "המוות הוא זכות", כתב טראיירה בפייסבוק פחות משבוע לפני הפיגוע. "קבר, היכן אתה? אתה לא שואל עליי? מלך המוות, לא התגעגעת אליי?". הוא העלה תמונות של תושבת הכפר שביצעה פיגוע דריסה כשבוע לפני כן ליד קריית ארבע וציין שהיא "נהרגה כשהידה". בפוסט נוסף הוא כתב שהוא "כואב על השהידים" ושלא ישכח את יוסף טראיירה, אחד מבני הדודים שלו שביצע פיגוע דריסה גם כן בצומת אליאס שבכניסה לקריית ארבע. 

טראיירה הצעיר הוא דוגמה לווירליות של טרור הבודדים. על מנת לקבל השראה לפיגוע מספיק לעשות "לייק" לאחת הקבוצות בפייסבוק שמתופעלות על ידי תומכי חמאס או פת"ח ובהן תשבחות לשהידים וסרטונים המנחים איך לדקור ולפגוע בכלי דם מרכזיים על מנת להרוג.  

טקס בבי"ס באזור חברון. מתוך סרטון של PMW

כל משבר סביב הר הבית או המצב בעזה מתורגם להסתה בתקשורת הפלסטינית וברשתות החברתיות. 

את הפיגוע האחרון ביישוב אדם (גבע בנימין) ביצע נער בן 17 שרצח בדם קר את יותם עובדיה הי"ד. דיווחים שונים הראו כי הוא השאיר צוואה וכתב שבכוונתו לנקום על הרג המפגינים בעזה. מכובאר, הכפר שלו יצא לפני שנה, ביולי 2017, מחבל אחר שחדר ליישוב חלמיש ורצח שלושה מבני משפחת סולומון בליל שבת אחרי שמחה משפחתית; יוסף  בן ה-70 וילדיו חיה ואלעד הי"ד. אלעד נאבק במחבל עד המוות ובכך אפשר לאישתו מיכל למלט את ילדיהם לחדר אחר בבית ולהצילם. 

לפני יציאתו לפיגוע כתב המחבל עומר עבד אל ג'ליל בפייסבוק שלו: "אין חיים אחרי מה שקורה באל-אקצא. אני יודע שאני הולך לשם ולא חוזר, לא חוזר לכאן אלא לגן עדן, למות שהידים למען אללה ומסגד הנביא. אנא מכם תסלחו לי, נשמתי עומדת לצאת. אמי אבי ואחיי, אתם שתסבלו לאחר לכתי, תסלחו לי - אני הולך לגן עדן...אתם אלה שנושאים נשק סתם, משתמשים בו רק לחתונות, אתם לא מתביישים מעצמכם? תכריזו מלחמה למען אללה, הם סגרו את אל-אקצא שלנו והנשק שלכם דומם, כל מה שיש לי זה סכין מושחז שכן יענה לקריאת אל-אקצא. בני הקופים והחזירים, אם לא תפתחו את שערי אל-אקצא, אני בטוח שייצאו אחריי גברים ויכו בכם ביד מברזל".    

קריקטורה פלסטינית. שימו לב למוטיבים האנטישמיים

במערכת הביטחון סבורים שתוספת גדרות ואמצעי אבטחה ליישובים יסכלו במידה רבה את מאמצי המחבלים. אבל הבעיה כאן עמוקה יותר. אמצעים סטטיים וכוח אבטחה מאומן ככל שיהיה לא יסכלו את הכוונה שבלב. כל עוד לא נכנסים בעובי הקורה ולא מפסיקים את ההסתה באמצעי התקשורת, במערכת החינוך, ברשתות החברתיות ובמסגדים בשטחי הרשות, יגדלו כאן עוד ועוד דורות של אנשים צעירים מוסתים ומשולהבים שימצאו את הדרכים לבצע פיגוע בתוך יישוב, בכבישים ובלב ערים ישראליות. חשוב גם לציין שלא כל הפלסטינים תומכים בטרור ולכן לא נכון להתייחס לכולם כאל מחבלים פוטנציאליים. 

מערכת הביטחון פועלת נכון בכך שמבדלת את האוכלוסייה הבלתי מעורבת מתומכי הטרור ומבצעיו. זאת לצד מאות מעצרים וסיכולים הנעשים מידי לילה לאורך כל השנה ע"י השב"כ וצה"ל. עם זאת, השאננות ו"יהיה בסדר" הן מתכון לאסון. הפסטורליה והשקט לעתים משכרים, אך גם משקרים. ונשמרתם מאוד לנפשותיכם.