איך משיגים השפעה פוליטית בישראל

"בישיבה האחרונה של נציגות העובדים התקבלה החלטה חשובה: לבצע התפקדות של עובדי אל-על למפלגת הליכוד. ככל שיתפקדו יותר עובדים ובני משפחותיהם (הבוגרים), כך נוכל לחזק את כוח העבודה הארגוני שלנו. על כן, חברי מועצת העובדים ממליצים לכם, עובדי אל-על, להתפקד למפלגת הליכוד יחד עם בני משפחותיכם (ללא קשר להשקפותיכם הפוליטיות) במטרה להגדיל ולחזק את כוחנו כקבוצה משמעותית ובעלת השפעה במשק הישראלי".

- יו"ר מועצת העובדים של אל-על, שרון בן יצחק במכתב לעובדי החברה; 7 ביולי 2019

הקטעים מהמכתב שלפניכם הם תמצית ההשפעה הפוליטית בישראל, או במילים אחרות, מה היא הדרך הנכונה להשיג אותה. אין כאן שום דבר חדש. מתארגנת לה קבוצה של כמה מאות או אלפי אנשים, מתבייתת על מפלגת השלטון ומתפקדת אליה, מתוך כוונה להשיג לעצמה זכויות והטבות כאלה ואחרות. יש שיגידו שמדובר בניצול ציני של הדמוקרטיה, אך מה היא הפוליטיקה כי אם לא מאבק על חלוקת המשאבים? בעשור האחרון ואף למעלה מכך הצטרפו קבוצות מאורגנות לליכוד. 

קחו את עובדי התעשייה האווירית, עובדי רשות שדות התעופה, עובדי נמל אשדוד נהגי מוניות, אופנוענים ובטח עוד כאלה ששכחתי אך כבר הספיקו להיטמע במפלגה. הדוגמה החריפה ביותר היא של "הליכודניקים החדשים", חבורה של אנשים שלפחות חלקם בעלי עמדות שמאל אך התייאשו ממפלגות המחנה שלהם. הם אומרים זאת בגלוי: לא נשיג את השינוי דרך מפלגות נישה קטנות, כמו מרצ, שלעולם לא יהיו מפלגות שלטון וסביר להניח שלא יצטרפו לקואליציה. אז מה עושים?

התפקדות לליכוד היא דבר קל בסך הכל. ממלאים טופס עם פרטים אישיים הכוללים מספר כרטיס אשראי לגביית דמי החברות השנית ומסמנים וי בסעיפים שאינכם חברים במפלגה אחרת ושאתם מקבלים על עצמכם את חוקת הליכוד, שסביר להניח שלא תקראו אותה אף פעם. הצעירים שבכם יוכלו להצטרף לפעילויות של "צעירי הליכוד", שפעם היו פעילים יותר וכיום בעיקר מגיעים לאירועים של חברי הסיעה בכנסת ופחות יוזמים משהו, זה לפחות הרושם שאני מקבל.    

"מי הבוס?", כתבה בכאן 11 על פנחס עידן, יו"ר ועד רשות שדות התעופה

מתי מתחילים באמת להשפיע? לאחר "תקופת צינון" של שנה וארבעה חודשים אז אתם יכולים להצביע בבחירות המקדימות (הפריימריז) ולסמן על גבי טופס 11 מועמדים שאתם חפצים ביקרם. במידה ותרצו לנסות את מזלכם ולהתמודד לכנסת ולשאר המוסדות בהם יש נציגים של הליכוד, עליכם לצבור תקופת הכשרה של שלוש שנים לפחות כחברי מפלגה ולשלם כ-7,000 ש"ח דמי השתתפות. לפני שתתחילו לתפור חליפות ולהקים מטה, נחזור שלב אחד אחורה. אם אתה מצפים לפעילות תוססת כחברי מפלגה, כדאי להנמיך ציפיות. לרוב אף אחד לא יזמין אותכם לשום אירוע, וגם אם תגיעו תפגשו שם הרבה עסקנים פוליטיים, חברי מרכז ליכוד, קשישים עם עודף זמן פנוי וכמה צעירים שמפנטזים על קריירה בכנסת או בשירות הציבורי.

קחו בחשבון דבר אחד חשוב: כל עוד אתם מתפקדים חופשיים ובודדים אף אחד מבין נבחרי המפלגה לא באמת יספור אותכם, מהסיבה הפשוטה שאתם לא כוח אלקטורלי עבורו. תהיה מפלגה דמוקרטית אשר תהיה, החברים נמדדים במסות, כלומר החל מקבוצה של כמה עשרות. כמעט ואין חבר כנסת שיפנה מזמנו היקר לטובת חבר מפלגה בודד שרוצה לקדם אינטרס כזה או אחר, אבל אם יבואו אליו נציגים של קבוצה משמעותית - העניינים יתחילו איכשהו לזוז. 

ככלל, פוליטיקה מבוססת על יחסי "תן וקח". נבחר הציבור צריך לדעת שיצא לו משהו מהמעורבות שלו בסוגיה מסוימת. זו יכולה להיות חשיפה תקשורתית, פתיחת דלתות למוקדי כוח במדינה או פשוט קידום הצעות חוק - עיקר העשייה של כל חבר כנסת.     

כתבה בערוץ 10 על יאיר כץ, הבן של חיים כץ, יו"ר הוועד בתעשייה האווירית

במפלגות דמוקרטיות למתמודדים יש אינטרס להגיע פעם נוספת לספסלי הכנסת, לכן בתקופת הפריימריז הם מפשילים שרוולים, "חורשים" את הארץ ובעיקר מפעילים את הקבוצות הנאמנות להם. קבוצות מתפקדים אלה, היכולות לכלול גם אלפי חברים, משפיעות ישירות על גורל המערכה. בשלב זה מתחילים גם ה"דילים"; המתמודדים מחלקים ביניהם את חברי הקבוצות על מנת לעזור לקולגה לעבור את המשוכה. הקבוצות מצידן שמות מצפות שיתוגמלו על העזרה לאחר הבחירות.  

במה מתבטאת העזרה הזאת? החל מדברים פשוטים כמו סידור עבודה לקרוב משפחה כלשהו, או לפונה עצמו ועד לדברים הנוגעים לענייני רגולציה והגדלת ההכנסה החודשית. אין כאן אידאולוגיה וישנן קבוצות, כמו למשל של התעשייה האווירית או ועד נמל אשדוד שפעם היו חברים במפלגת העבודה ולפני כמה שנים עברו לליכוד. אם ראשי הקבוצות לא משיגים משהו או נתקלים בקשיים ביורוקרטיים כאלה ואחרים, הם יכולים להלך אימים על השר הרלוונטי. לכן, הם פועלים כל העת "לשתול" את האנשים שלהם כמעט בכל משרד ממשלתי, ובייחוד באלה הנוגעים לכספים, חוק ומשפט. 

דרך פעולה נוספת היא קידום "רשימות חיסול" בפריימריז. דהיינו, אם שר או ח"כ מסוים שמו "עצים בגלגלים" לקבוצה מסוימת, הנקמה תוגש קרה ואותו נבחר ציבור עלול להגיע למקום נמוך ברשימה לכנסת או בכלל להיות מוצא ממנה. כל האמצעים כשרים ובתחבולות תעשה לך מלחמה. זוהי הפוליטיקה מאחורי הקלעים. היא יותר משמעותית מהפתק שלנו בקלפי כל כמה שנים (או אף פחות מכך ב-2019).   

כתבה ביומן של הערוץ הראשון על אלון חסן, לשעבר יו"ר ועד נמל אשדוד

זהו מאבק כוחות כמעט יומיומי, שבסופו של דבר משפיע גם על כל אחד ואחת מאיתנו. לדמוקרטיה בתוך המפלגות יש מחיר והוא מדיף לעתים ריח לא נעים, אך זה עדיין עדיף מרשימות מהונדסות ומלאכותיות שרשימתן נקבעת על ידי איש אחד שדואג להגיד לכולנו כמה הוא דמוקרט דגול. נכון, מידת ההשפעה הפוליטית שלי כמתפקד מפלגה בודד כמעט בטלה בשישים, אך לפעמים כל קול באמת קובע.